הלכנו לשבת באיזה פארק וסתם דיברנו ונורא רציתי לנשק אותו אבל פחדתי גם היה לי רע להיות בפארק הזה, (אם קראתם את הסיפור הקודם שכתבתי פה תבינו אבל זה לא פרט כזה חשוב).
נורא רציתי לנשק אותו אבל פחדתי היו לי מליון סיבות מטומטמות שהוא ידחה אותי, שזה מוקדם מידי, הוא שאל אותי אל מה את חושבת ? אמרתי סתם ושאלתי אותו אתה אוהב אותי והוא שאל מה זו השאלה הזו ? אמרתי אני רוצה לדעת. הוא ענה "כן אני מאוד אוהב אותך" שאלתי "מה יש בי שאתה אוהב אותי ?"
הוא אמר יש המון את חכמה, מצחיקה, יפה נורא. מעניינת, כיף להיות איתך, לדבר איתך, את לא פריירית, את יודעת מה את רוצה, את כובשת עם החיוך שלך, יש לי מבט שיכול להרוג מרוב שהוא חודר לנשמה ואני לא מתבייש בזה שהתאהבתי בך, את מדהימה. התרגשתי מאוד חיבקתי אותו חזק חיכיתי שאולי הוא יעשה את הצעד, אולי הוא ינשק אותי.
זה כמעט קרה אבל, הגיעו כמה הורים עם הילדים שלהם וחלק שאני מכירה, (אני עשיתי בייביסיטר למלא בתים באיזור שלי), והתחילו לדבר איתי מלא ילדים קטנים והורים שאלו מה אני עושה פה אז אמרתי סתם יושבת עם חבר שלי.
הוא התחיל להסמיק, נתתי לו נשיקה על הלחי, אז זזנו משם ואז הוא שאל אותי התכוונת לזה ? אמרתי אם תרצה אני שלך.
חיכיתי לתגובה ואז אח שלי התקשר (שאר הבית שלי שומר חג) ואמר שצריכים אותי דחוף, אמרתי לו אני חייבת ללכת (ממש לא רציתי) הוא שאל "מתי אני יכול לראות אותך שוב?" אמרתי "אני רוצה שניפגש היום יותר מאוחר".
אחרי שסיימתי לעזור להם נכנסתי לחדר והתחלתי לבכות, זה כל כך לא בא בזמן אבל אני בטוחה שזה ימשיך היום ב12 אנחנו ניפגש ואני נורא מקווה שהוא ינשק אותי.
אשמח לתגובות לדעת מה חשבתם
